שיחות עם AI: איך לקבל תשובות מדויקות

הקשר: המידע שה-AI צריך לדעת

בואו נחזור רגע לסיפור של האיש ברחוב שניסה להתייעץ איתנו אם לטוס עכשיו לחו״ל. 

בשביל לתת תשובה, עלינו לדעת את ההקשר הרלוונטי. לדוגמה, מצבו הכלכלי יכול להשפיע על העצה, מנגד-הצבע האהוב עליו כנראה לא ישפיע על העצה שניתן.

הוספת ההקשרים הנכונים לפרומפט יכולה להיות המפתח למענה מדויק ומותאם לצרכים שלנו. תחשבו על זה כמו על מפת הדרכים שעוזרת ל-AI להבין את המשימה במלואה ומובילה אותו לתוצאה המושלמת.

הכי חשוב: על כל הקשר נשאל את עצמנו ״האם זה באמת רלוונטי לביצוע המשימה״. זכרו, לתת ל-AI מידע לא חשוב ישבש את המענה שתקבלו מה-AI באותה מידה כמו להחסיר ממנו מידע כן חשוב.

דוגמאות להקשר:

• ‏קהל היעד.
• ‏טון וסטייל.
• ‏פרטי הפרויקט.
• ‏תהליכים קודמים.

חוקים: מה גבולות הגזרה?

חוקים הם ההנחיות וההגבלות שנרצה שה-AI יפעל לפיהן, כמו דרישת סגנון, מגבלות זמן, מבנה התשובה או כל כלל אחר שחשוב לנו.

הגדרת חוקים ברורים לפרומפט תבטיח שהתשובה שנקבל תהיה בדיוק כפי שציפינו. זה כלי חיוני לשליטה במענה ובדיוק של ה-AI.

דוגמאות לחוקים:

– "אורך המכתב צריך להיות עד 300 מילים."

– "הפוסט צריך לכלול לפחות 3 יתרונות של המוצר."

– "השתמש במבנה של מאמר, חלוקה לתתי כותרות ופיסקאות קצרות."

לא לעשות

הסעיף הזה הוא לא חובה, אבל שימושי כדי להימנע מטעויות. כאן אנחנו יכולים לציין במפורש מה לא נרצה שה-AI יעשה.

הכי חשוב: אפשר להכניס תחת ״חוקים״ את ההוראות שלא נרצה שה-AI יעשה. הסיבה להפריד את ההוראה הזו לסעיף אחר היא רק כשנרצה להדגיש ל-AI בצורה מיוחדת, מה לא לעשות. לרוב נשתמש בזה כשהכלי לא עושה טוב את מה שביקשנו.

דוגמאות ״לא לעשות״:

– "לא להשתמש במילה משרד."

– "לא לכלול קישורים חיצוניים."

– "לא להשתמש בבולטים וסעיפים."