מבוא ל-'כתיבה שווה' ובסופו מתנה שווה

גם פתרונות יצירתיים מגדרית עלולים לפגוע

יש היום יוזמות שונות כמו למשל:
אתן.ם או אתן-ם
וגם יוזמות להמצאת מילים כמו: מוזמנותים (שילוב של מוזמנות ומוזמנים) או ילדותים (שילוב של ילדות וילדים).

הבעיה עם הפתרונות האלו שהם מקשים, ואפילו פוגעים, בנגישות לאוכלוסיות שמשתמשות בתוכנות הקראת מסך. גם אוכלוסיית הקשב והריכוז מדווחת שזה מקשה לה על הקריאה.

איך ארגיש 'יקרה' לארגון, שלמרות שאני אישה, הוא פונה אליי כ-"לקוח יקר"?

יש הרבה פתרונות וטריקים לכתיבה בעברית, שהיא א-מגדרית, יוניסקס,
ובדיוק לשם כך התכנסנו! להעניק את פתרונות הזהב לכתיבה שווה

כבסיס, ההמלצה שלנו היא להפסיק להישען נטו על כללי הדקדוק העברי, על פיהם פנייה כללית יכולה להופיע כ-"מין סתמי", שהוא בשפה העברית גוף שני זכר.

זה אומר ש-"לקוח יקר" מכילה מבחינת חוקי הדקדוק העבריים
את הפנייה לנקבה (כן, כן, אלו חוקי העברית)

אבל איך זה פוגש אותי, כאישה?
האם אני כלקוחה מרגישה שהמותג הזה מדבר אליי, כשכתוב "לקוח יקר"?
האם יש חוויה מחברת בפנייה, שתגרום לי להמשיך לקרוא?

התשובה היא לא ואפילו להיפך!

גם רבים זה לא הפתרון, כי… מה עם רבות?

חשוב להבין שאותה תחושה, של חוסר חיבור ושייכות, מתקבלת גם מפנייה ברבים כמו למשל: "עובדים יקרים".

חוקי העברית מתייחסים לזכר רבים כברירת המחדל. כך לפי 'האקדמיה ללשון', אפילו כשיש רוב נשי, מספיק שיהיה זכר אחד, כדי שהפנייה אל הקבוצה כולה תעשה בזכר.

אז מה כן הפתרון?
כתיבה מדברת™ ושווה במיוחד

האופטימלי זה למצוא ניסוחים, שאפילו לא נרגיש תוך כדי קריאה, שהייתה שם דילמת המגדר שנפתרה. גם אם מאחורי הקלעים נדרשה מחשבה מעמיקה למציאת הפתרון המדויק, זה לא יורגש בקריאה.

אלו פתרונות שמיושמים אצלנו בכתיבת התוכן כבר שנים רבות ואנחנו שמחות ללמד ולחלוק את הידע והפתרונות הללו.

אגב, לאלו שעוד לא הצטרפו לקהילת הפייסבוק כתיבה שווה – לכתוב לכל מגדר, מומלץ בחום!
זהו מרחב מאוד תומך שבו אפשר להעלות שאלות וללמוד הרבה מהדיונים בנושא.