מבוא ל-'כתיבה שווה' ובסופו מתנה שווה

מעטות החברות עם קהל לקוחות ספציפי, שכולו או נשים או גברים.
לרובנו יש קהל מגוון שמצפה שנפנה אליו באופן שמרגיש אישי, מכבד ומכליל.

היום כבר ברור שלמילים יש משמעות – זה אפילו מוכח מחקרית.

מדינות עם שפה מגדרית, מאופיינות גם בחוסר שוויון בכל תחומי החיים בין נשים וגברים.
אז עם כל הכבוד לאקדמיה, ויש כבוד, חובה למצוא פתרונות שוויוניים ויצירתיים, שיחליפו את הפנייה בלשון זכר – רבים ויחיד.

יש לעניין גם השפעה מוכחת על נשים ברחבי העולם.

 

ולא! משפטים כמו "תקנון זה מנוסח בלשון זכר מטעמי נוחות בלבד, אך הוא מיועד הן לנשים והן לגברים" לא יגרמו לפנייה להרגיש משויכת אליי, עם כל הרצון הטוב לאפשר יותר נוחות בניסוח.

אבל בעברית זה לא פשוט לפנות לקהל מגוון

כתיבה של תוכן הפונה לשני המינים, יוצרת פעמים רבות סרבול, עומס במלל ולפעמים אפילו התנגדות, כמו לדוגמה "אתן ואתם רוצות ורוצים…"

  1. זה מעיק ומטרחן 🙁
  2. זה יוצר פנייה שהיא מאוד כללית ומרחיקה מתחושה של תקשורת אישית, מחברת ורותמת.

 

הקצנה הומוריסטית משובחת במערכון של "זהו זה!" על מרב מיכאלי ◀

גם פתרונות יצירתיים מגדרית עלולים לפגוע

יש היום יוזמות שונות כמו למשל:
אתן.ם או אתן-ם
וגם יוזמות להמצאת מילים כמו: מוזמנותים (שילוב של מוזמנות ומוזמנים) או ילדותים (שילוב של ילדות וילדים).

הבעיה עם הפתרונות האלו שהם מקשים, ואפילו פוגעים, בנגישות לאוכלוסיות שמשתמשות בתוכנות הקראת מסך. גם אוכלוסיית הקשב והריכוז מדווחת שזה מקשה לה על הקריאה.

 

איך ארגיש 'יקרה' לארגון, שלמרות שאני אישה, הוא פונה אליי כ-"לקוח יקר"?

יש הרבה פתרונות וטריקים לכתיבה בעברית, שהיא א-מגדרית, יוניסקס,
ובדיוק לשם כך התכנסנו! להעניק את פתרונות הזהב לכתיבה שווה

כבסיס, ההמלצה שלנו היא להפסיק להישען נטו על כללי הדקדוק העברי, על פיהם פנייה כללית יכולה להופיע כ-"מין סתמי", שהוא בשפה העברית גוף שני זכר.

זה אומר ש-"לקוח יקר" מכילה מבחינת חוקי הדקדוק העבריים
את הפנייה לנקבה (כן, כן, אלו חוקי העברית)

אבל איך זה פוגש אותי, כאישה?
האם אני כלקוחה מרגישה שהמותג הזה מדבר אליי, כשכתוב "לקוח יקר"?
האם יש חוויה מחברת בפנייה, שתגרום לי להמשיך לקרוא?

התשובה היא לא ואפילו להיפך!

גם רבים זה לא הפתרון, כי… מה עם רבות?

חשוב להבין שאותה תחושה, של חוסר חיבור ושייכות, מתקבלת גם מפנייה ברבים כמו למשל: "עובדים יקרים".

חוקי העברית מתייחסים לזכר רבים כברירת המחדל. כך לפי 'האקדמיה ללשון', אפילו כשיש רוב נשי, מספיק שיהיה זכר אחד, כדי שהפנייה אל הקבוצה כולה תעשה בזכר.

 

אז מה כן הפתרון?
כתיבה מדברת™ ושווה במיוחד

האופטימלי זה למצוא ניסוחים, שאפילו לא נרגיש תוך כדי קריאה, שהייתה שם דילמת המגדר שנפתרה. גם אם מאחורי הקלעים נדרשה מחשבה מעמיקה למציאת הפתרון המדויק, זה לא יורגש בקריאה.

אלו פתרונות שמיושמים אצלנו בכתיבת התוכן כבר שנים רבות ואנחנו שמחות ללמד ולחלוק את הידע והפתרונות הללו.

אגב, לאלו שעוד לא הצטרפו לקהילת הפייסבוק כתיבה שווה – לכתוב לכל מגדר, מומלץ בחום!
זהו מרחב מאוד תומך שבו אפשר להעלות שאלות וללמוד הרבה מהדיונים בנושא.

הרחבה נוספת תמצאו במאמר ההמשך המפורט: שווה לכתוב שווה – כל הטריקים לכתיבה ביוניסקס

וכמו שהבטחנו בכותרת, יש גם מתנה שווה 🎁 – דף עזר שממש מומלץ להדפיס ולתלות מול העיניים:

ללמוד עוד מהבלוג שלנו

5 מגמות חדשות בעולם משאבי האנוש בעקבות ה-AI

הבינה מלאכותית כבר לא נתפסת ככלי טכנולוגי בלבד. בעולם משאבי האנוש – היא משנה את כללי המשחק.

אם בעבר שאלנו "איפה אפשר לייעל תהליכים", ב-2025 השאלה היא כבר איזה תפיסות עולם השתנו בעקבות ה-AI ואיך זה משפיע על ניהול ההון האנושי בארגון.

5 מגמות שממחישות איך ה-AI לא רק משפיע על תהליכים – אלא מאתגר הנחות יסוד, מחייב חשיבה מחודשת על ערכים, תפקידים וסוג ההשפעה הארגונית של משאבי האנוש.

להמשך קריאה >

להפתיע במסע הלקוחות

לכולנו יש לקוחות. לפעמים לקוחות צרכניים, לפעמים מועמדים ומועמדות, ולפעמים – העובדים והעובדות בארגון.
כל אחד מהם חווה אותנו במסע: רצף של נקודות מגע, שמתחילות הרבה לפני שנפגשנו ונמשכות הרבה אחרי.

האתגר? המסע הזה לא תמיד מרגיש כמו שחשבנו.
ואם תשאלו אותנו – פה בדיוק מתחילות ההזדמנויות.

להמשך קריאה >

4 דרכים פשוטות לחידוש קשרים בלינקדאין

היינו בקשר פעם. הגענו לאותה הרצאה. שלחנו לייק, או אפילו ניהלנו שיחה. אבל מאז… צרצרים🦗🦗

לינקדאין מלאה בקשרים שיש להם פוטנציאל אמיתי – אם רק נדע איך להדליק אותם מחדש דרך חיבור אמיתי, אנושי, פשוט.

והכי חשוב?
כשהדברים האלה נעשים לא רק כאדם פרטי, אלא כחלק מאסטרטגיה ארגונית, הם בונים מוניטין, תדמית ונוכחות שמחזקים את כל הארגון.

להמשך קריאה >

מלאו פרטים ונחזור אליכם בהקדם