פרויקט "המיטות הריקות" וההתנדבות למען השבת החטופים והחטופות

אירועי ה-7 באוקטובר הציפו בנו כאב וזעזוע עמוקים, אך הם גם העצימו את הרצון לעשייה חברתית ותרומה להגברת המודעות בעולם למצב החטופות והחטופים, לקידום החזרה הבטוחה, הביתה לישראל. כך זה היה אצל ורד חורי, מנכ"לית EWISE, שקמה ביום שאחרי, ונרתמה למגוון פעילויות התנדבותיות, עליהם היא שיתפה, בסדרת סרטונים שפורטת את השתלשלות הפעילות שלה, עד לשיא שבו צולמו הסרטונים, במיצב "המיטות הריקות" בכיכר הבימה, בתל-אביב.

איך הכל התחיל?

ורד מספרת: "בשבת, כשזה קרה, חוויתי כמו כולנו, חוסר אונים וכעס ואח"כ דיכאון של להיכנס מתחת לשמיכה ולרצות שלא לצאת משם…
כעבור יום, התעורר הרצון לתרום מהמקצועיות שלי והתחילו להגיע כל מיני הזדמנויות להתנדב.

נכנסתי בהתחלה להמון קבוצות הסברה ועסקתי בלשתף תכנים ולייצר תכנים ולערוך ולעזור בכל מה שיכולתי.

…ואז הגיע פרויקט של אפליקציה שנקראת "ישראלה", שמרכזת את כל היוזמות המדהימות שצצו, ומחברת אותן לאיפה שנדרש סיוע,
ושם התייצבתי כהרגלי – ALL IN לילות כימים, צללתי פנימה, הסתגרתי

בחדר ומצאתי את עצמי: חושבת, מייעצת, כותבת עם רצון להעניק מכל הניסיון שיש לי.
ואז, איפשהו במקביל, הגיע החיבור עם ניר-עוז ואיך שפנו אלי, זה הרגיש כמו חרדת קודש, שלא משנה מה, אני עוזבת את הכל ומתגייסת כדי לעזור."

הקמת צוות סושיאל לקיבוץ ניר-עוז

ורד מספרת: "כשפנו אלי מקיבוץ ניר-עוז, חיפשו בעצם מי שתעזור עם המדיה החברתית. גילינו דף פייסבוק שהיה בכלל של החמאס והשלב הראשון היה לעזור להסיר אותו ולהקים חדש.
מסתבר שהחמאס השתלטו על הדף של הקיבוץ, כבר לפני 5 שנים, ובניר-עוז לא הצליחו למחוק אותו.

שם הרגשתי כמה מדהימה אווירת ההתגייסות הזו. פניתי בקלות למנכ"לית פייסבוק ותוך פחות משעה הדף הזה לא היה באוויר.
זו הייתה נקודה מכוננת להבין שכל מה שנרצה להשיג, אפשר! וצריך לעשות כמה שיותר.

שם הרגשתי כמה מדהימה אווירת ההתגייסות הזו.
פניתי בקלות למנכ"לית פייסבוק ותוך פחות משעה הדף הזה לא היה באוויר.
זו הייתה נקודה מכוננת להבין שכל מה שנרצה להשיג, אפשר! וצריך לעשות כמה שיותר.

מכאן זה התגלגל מפייסבוק לאינסטגרם, נבנה צוות של מתנדבות מדהימות ומוכשרות כשאחד הדברים המיוחדים עבורי היו, שבעצם ניהלתי, תיפעלתי, הובלתי צוות שלא הכרתי, הכל בהתנדבויות. זה לא הצוות האורגני מ- EWISE וזו הייתה חוויה מיוחדת, מאוד!

ועדיין, עד היום, אנחנו 4 שבועות בתוך ההתנדבות הזו, שהלכה וגדלה מ-ניהול סושיאל לעוד היבטים, שהובילו למיצג 'המיטות הריקות'."

החיבור לרעיון הגדול ולאומן ערן וובר

ורד מספרת: "באחת מהפגישות עם ניר-עוז והצוות, התחלנו לחשוב:
מה עוד אפשר לעשות? ואיך אפשר לזעוק לשמיים חזק יותר? והבנו שצריך לעשות משהו פיזי, משהו גדול, משהו שיהדהד החוצה.
אמרתי להם ישר "I KNOW THE GUY" אני אדבר איתו ואני בטוחה שנמצא משהו טוב.

למחרת על הבוקר, הרמתי טלפון לערן, ערן וובר – אמן מוכשר מאוד, ש'במקרה' גם נשוי לרוני, חברה שלי מהצבא, ש'במקרה' גם עובדת אצלי.

אז התקשרתי לערן והסברתי לו את הדברים והוא אמר "מדהים, יש לי כמה רעיונות ורעיון אחד כבר התחלתי להריץ, קוראים לו "המיטות הריקות".

ברגע ששמעתי את הרעיון ודמיינתי את העוצמה שזה יעשה אני אפילו לא יודעת עד היום מה היו הרעיונות הנוספים.

שמנו גז, ברמה כזאת שתוך 5 ימים כבר העמדנו מאתיים שלושים-ומשהו מיטות, בכיכר ספרא בירושלים מיטות, עם מזרנים, עם מצעים ועוד מלא ציוד מסביב.
לעשות את הדבר הזה, ב-5 ימים, בלי תקציב, מרגיש ממש כמו לעשות את הבלתי אפשרי."

מירושלים לתל-אביב עם "המיטות הריקות"

ורד מספרת: "אז הגענו עם "המיטות הריקות" לכיכר ספרא, היינו שם שלושה ימים והחוויה בירושלים הייתה מאוד מרגשת.
הבחירה בירושלים הייתה בחירה מושכלת. יכולנו לבחור עיריית ירושלים או עיריית תל-אביב. קיבלנו, ממש בעניין של שעה הפרש את שני האישורים, אבל הייתה לנו תחושת בטן, שנכון לבחור בירושלים, להתקרב לכנסת, לממשלה ולקהל חרדי.

ביום האחרון, כשבאנו להתקפל מירושלים, ממש כבר היו בדרך אלינו המשאיות של ההובלה למרלוג שאמור היה לקלוט את הציוד,
שאגב, את כולו נתרום כשיסתיים המייצג,

אז המשאיות בדרך, אמורות להגיע בארבע וחצי, בשעה שלוש וחצי, הגיע האישור מעיריית תל-אביב כן שהם ירצו להביא את המייצג להבימה. אז עם אותן משאיות, את אותו שינוע, הבאנו לפה – וזה המקצבים!
בכלל אלו המקצבים, אין שישי, אין שבת, אין לילות, אין ימים, זה המקצבים…

באמת התגייסנו כדי לעשות באמת את ה-כ-ל! כדי שיחזרו הביתה החטופים והחטופות! זה כל מה שחשוב!"

גשם על מייצג המיטות הריקות

ורד מספרת: "ביום האחרון בירושלים, השעה הייתה 12:00, השמיים ככה התחילו להתקדר, אפילו שמענו כזה רעמים מרחוק ואז התחילו טיפטופים כאלה קטנים, קטנים של גשם.
ערן ואני הסתכלנו אחד על השנייה, "טוב, לא ניקח את הסיכון".

מה שהיה קורה, ברגע שיירד גשם על הציוד הזה גם המצעים וגם המזרנים, אם הכל ספוג, הלך על הכל,
לא נוכל לתרום את זה, לא נוכל לעשות עם זה כלום, הלך על זה! אז צריך להציל את הכל.

אז בהתחלה זה היה רק ערן ואני לבד. התחלנו להוריד את המצעים, לקפל,

להכניס לתוך מיטות תינוקות ולהתחיל לאסוף את המזרנים ופשוט א.נשים, ברחוב, אקראיים, ראו אותנו והתחילו לעזור.
היה לנו צוות התנדבות לשעה אח"כ אבל בגלל הגשם והבהילות, זה נוצר ספונטנית – דתות שונות, גילאים שונים, מגדרים שונים, חיילים, פשוט מלא אנשים הגיעו: "מה צריך לעשות?" והתחילו לאסוף.
והגשם ככה מטיפטוף, התחיל להתחזק וכולם ככה עזרו לנו ותוך, אני חושבת משהו כמו 3-4 דקות פינינו את כל הרחבה למקום מוצל.

אחר כך, כשהגיעו המתנדבים/ות כבר ירד מבול והם היו המומים, כל המיטות היו עירומות ברחבה וזה גם מדהים, מתנדבים שהגיעו והביאו מברגות מהבית ובגשם זלעפות, הם עומדים שם לפרק את המיטות רטובים עד לשד עצמותיהם, משפחות שלימות הגיעו, גם מבוגרים וגם ילדים ביחד.

אין מה להגיד, ישראל במלוא תפארתה. ממש מרגש."

תודה מיוחדת לצוותים, שנתנו מכל הלב ונכנסו ישר ללב ❤

צוותי הסושיאל של קיבוץ ניר-עוז:
טלה זילברמן – ניהול
עופר סבן – ניהול ויוטיוב
טל קושניר – עיצוב גרפי
עמית אלפסה – פייסבוק
קסם הורן – אינסטגרם
ולכל המתנדבות והמתנדבים: דיקלה, נטע, נטלי, רחלי, ענת, מעיין
ועוד ועוד שקצרה היריעה שעסקו בעריכת וידאו, תרגום, איור, כתיבת תוכן ועוד.

צוות מיצג "המיטות הריקות":
ערן וובר – ייזום וארט
חן מרדיקס – הפקה
ועוד מאות המתנדבות והמתנדבים, שנרתמו בהקמות ובפירוק, שמרו במקום, תרמו זמן וכסף או פשוט הגיעו לתמוך

בטח תרצו לקרוא עוד

Tips for successful storytelling in presentations

4 טיפים לסטוריטלינג מנצח במצגות

סקרים הם כלי מרכזי בניהול משאבי אנוש, המספקים לארגון הבנה מעמיקה של תחושות העובדים, הצרכים והאתגרים שהם חווים. סקרים מאפשרים לא רק לאסוף נתונים כמותיים על שביעות רצון או מחוברות, אלא גם להבין את הדינמיקות הפנימיות שמניעות את הארגון. דוגמה בולטת לכך היא סקרי מחוברות, בהם נמדדת תחושת ההשתייכות והמעורבות של העובדים.
כיום, בעזרת כלים מבוססי AI , ניתן לשפר משמעותית את יעילות הסקרים ואת ניתוח התוצאות שלהם.

להמשך קריאה >