שווה לכתוב שווה – כל הטריקים לכתיבה ביוניסקס

"עברית קשה שפה" שרו יוסי בנאי ורבקה מיכאלי בשנות ה-70

ואכן, השפה העברית היא קשה, או לכל הפחות מאתגרת, בפרט בנושא של ההטיה השונה בין זכר ונקבה, 
כמו שפרטנו ב-מבוא לכתיבה שווה (ובסופו מתנה)

בגלל שהמין הדקדוקי בא לידי ביטוי בכל חלקי הדיבור, אתגר הניסוח השוויוני צץ לנו בכתיבה כמעט בכל ניסוח:

·      בפעלים: בזמן הווה (לוקח, לוקחת, לוקחים, לוקחות) בזמן עבר בגוף שני רבים (לקחתם, לקחתן) ובגוף שלישי יחיד (לקח, לקחה), בזמן עתיד בגוף שני יחיד (תיקח, תיקחי) ובגוף שלישי יחיד (ייקח, תיקח) וגם בציווי ביחיד (קח!, קחי!)

·       בכינויי הגוף השני והשלישי (אתה, את, אתם, אתן, הוא, היא, הם, הן),

·       בכל שמות התואר (מהיר, מהירה, מהירים, מהירות),

·       בכינויי מכלול (כולם, כולן, כולכם, כולכן)

·       בכינויי התפקיד למיניהם (סופר, סופרת; רופא, רופאה),

·      בכינויי הרמז ליחיד (זה, זאת),

·       בכינויים החבורים למילות היחס (לְךָ, לָךְ, לו, לה; עלֶיךָ, עלייך, עליו, עליה)

·       ובכינויים החבורים לשמות העצם (לדעתו, לדעתה).

קבלו מגוון טריקים ודוגמאות להתמודדות עם אתגר היוניסקס

את הפתרונות חילקנו לשתי קבוצות:
בקבוצה הראשונה – פתרונות ליישום שפה שוויונית
בכתיבה ובדיבור בעל-פה.
ב
קבוצה השנייה – פתרונות שמתאימים לטקסטים כתובים בלבד.

קבוצה I – פתרונות שוויוניים לדיבור וכתיבה:

שפה שיש בה הצגה ניטרלית מבחינה מגדרית, שמתאפשרת על ידי שימוש בצורות נטולות מין דקדוקי:

במקום להטות אתהפועל בצורה מגדרית, נשתמש בשם הפועל , בהטיה של להתפעל.
כדי לעשות את זה נוכל לשלב את שם הפועל במשפט עם אחד מהפתרונות האחרים או עם מילה כללית.
לדוגמה: "יש לקחת", "רצוי לכתוב", "מומלץ לציין", "כדאי להמתין" וכדומה.

החלפה של הנעה לפעולה, שהתרגלנו לראות בהטיה של זכר יחיד, כגון "שלח", "צור קשר", "קרא עוד", "הורד" וכדומה,
לצורת שם הפעולה שמתבצעת: "שליחה", "יצירת קשר", "לקריאה", "להורדה".

העברת המשקל מ-מבצע/ת הפעולה (עם הטיה שתלויה במגדר), אל מקבל הפעולה – שם העצם שבמשפט,
לדוגמה, במקום "מגישים את הבקשה" נכתוב "הבקשה מוגשת".

הטיה של פעלים בגוף ראשון יחיד זמן עבר. מתאים בניסוח של סקרים או במיקרו-קופי לכפתורים
דוגמאות: שמחתִּי, קיבלתִּי, בחרתִּי, לקחתִּי, התקדמתִּיּ, פתחתִּיּ
גם בכינויי הגוף ומילות יחס יש סיומת תִּי או רק י': אותִּי, איתִּי, אני, שלי, בשבילי, עבורי, אצלי.

הטיה של פעלים בגוף ראשון רבים זמן עבר: חיכינוּ, ראינוּ, שמנוּ, לקחנוּ, הוזלנוּ, איחרנוּ, פתחנוּ

וגם כינויי הגוף ומילות היחס: אנחנוּ, כולנוּ, אותנוּ, איתנוּ, שלנוּ, בשבילנוּ, עבורנוּ, אצלנוּ.

לדוגמה: נרשמו, עברו, התקבלו, הלכו, לקחו וכו'.
הטיה כזו של הפעלים משתלבת עם פתרונות אחרים או בתוספת של מילת קישור כמו "מי ש.." או "אלו ש.."
למשל: " אשרי מי שזכו לו אבותיו" או "אלו שעמדו באתגר, חוו סיפוק"

הטיות בעתיד הן יוניסקס ברבים לגוף ראשון, שני ושלישי, לדוגמה: ניקח, תיקחו, ייקחו
בנקבה יש לגוף שני ושלישי הטיה נוספת בסיומת ־נָה, לדוגמה: תיקחנה,
אך ההטיה כמו בזכר, נכונה בשני המינים ובלשון הדיבור בעברית בת ימינו.
זו הדרך הנפוצה יותר והמומלצת לשימוש בתכנים שאינם מנוסחים במדרג ספרותי או מקראי.

באופן הדומה להטיה ברבים בזמן עתיד, גם בציווי ההטיה לזכר נכונה גם לנקבה, לדוגמה: קחו! כאשר ישנה גם אפשרות נוספת בנקה, שמקורה בשפה המקראית: קחנה! אך השימוש הנפוץ בציווי הוא יוניסקס.
דוגמאות: כתבו, סירקו, פתחו, קבלו, הרשמו, הצטרפו, בואו, לכו, היכנסו (כנסו זה משהו אחר)

בלשון היומיומית נפוץ השימוש בעתיד בתפקיד ציווי לדוגמה: "תִּשְׁתְּקוּ כבר!" (במקום שִׁתְקוּ).
מבחינת תקנות הלשון שאלת תקינות הניסוח נתונה במחלוקת, אך זהו בהחלט פתרון נפלא

קבוצה II – פתרונות שוויוניים לטקסטים כתובים בלבד:

ניסוח שנשען על מושגים, שבהם רק הניקוד שונה בין שני המינים, בעוד שהכתיב זהה לזכר ולנקבה. כלומר, פעלים עם הטיה שבעל פה, נשמעת אחרת לזכר ולנקבה, אך הכתיב זהה ולכן הם נחשבים לכתיבה ביוניסקס.

הטיה בגוף שני יחיד של מילות יחס שמוטות על דרך היחיד:
למשל הנטייה של מִן – בשני המינים נכתוב ממך ללא ניקוד, כשלנקבה זה – מִמֵּךְ (mimech) ולזכר זה מִמְּךָ (mimcha
דוגמאות נוספות: בשבילך,  בך, ממך, עבורך, באפשרותך, למענך, לצידך, אצלך, בעדך, לקראתך, כמוך, מולך, על ידך וכו'

הטיה של פעלים בגוף שני יחיד זמן עבר מסתיימת ב-ת' גם לנקבה וגם לזכר

למשל, הפועל לראות  – בשני המינים נכתוב ראית ללא ניקוד, כשלנקבה זה – רָאִית (ra'it) ולזכר זה – רָאִיתָ (ra'ita

הפעלים לרצות, לראות, לעשות, לפנות, לחוות, לשתות, לשחות, בהטיה בגוף יחיד זמן הווה:
למשל, הפועל לרצות – בשני המינים נכתוב רוצה ללא ניקוד, כשלזכר זה – רוֹצֶה (rotze) ולנקבה זה רוֹצָה (rotza)

בכתיבה כזו, מתאפשרת הטיה יותר אישית, שהלקוחות יוכלו לקרוא בהתאמה למגדר האישי המועדף, בלי שנצטרך כפילויות במלל. 

קטע מההדרכה שלנו שמגלה את כל הסודות לכתיבה א-מגדרית

לדוגמה: נרשמו, עברו, התקבלו, הלכו, לקחו וכו'.
הטיה כזו של הפעלים משתלבת עם פתרונות אחרים או בתוספת של מילת קישור כמו "מי ש.." או "אלו ש.."
למשל: " אשרי מי שזכו לו אבותיו" או "אלו שעמדו באתגר, חוו סיפוק"

הטיות בעתיד הן יוניסקס ברבים לגוף ראשון, שני ושלישי, לדוגמה: ניקח, תיקחו, ייקחו
בנקבה יש לגוף שני ושלישי הטיה נוספת בסיומת ־נָה, לדוגמה: תיקחנה,
אך ההטיה כמו בזכר, נכונה בשני המינים ובלשון הדיבור בעברית בת ימינו.
זו הדרך הנפוצה יותר והמומלצת לשימוש בתכנים שאינם מנוסחים במדרג ספרותי או מקראי.

באופן הדומה להטיה ברבים בזמן עתיד, גם בציווי ההטיה לזכר נכונה גם לנקבה, לדוגמה: קחו! כאשר ישנה גם אפשרות נוספת בנקה, שמקורה בשפה המקראית: קחנה! אך השימוש הנפוץ בציווי הוא יוניסקס.
דוגמאות: כתבו, סירקו, פתחו, קבלו, הרשמו, הצטרפו, בואו, לכו, היכנסו (כנסו זה משהו אחר)

בלשון היומיומית נפוץ השימוש בעתיד בתפקיד ציווי לדוגמה: "תִּשְׁתְּקוּ כבר!" (במקום שִׁתְקוּ).
מבחינת תקנות הלשון שאלת תקינות הניסוח נתונה במחלוקת, אך זהו בהחלט פתרון נפלא

ללמוד עוד מהבלוג שלנו

מלאו פרטים ונחזור אליכם בהקדם